לאתר איגוד המתכננים התחברות
באנר ביטאון תכנון

חיפוש מאמרים

  • אודות הביטאון - About the Journal
  • חברי המערכת - Editorial Board
  • הוראות לכותבים
  • ועד האיגוד
  • תשלום דמי חבר

תכנון 17-2 (2020)

תוכן עניינים

דבר העורך
מן הנעשה באיגוד
בשדה התכנון
  • » למאמר המלא תקציר:
    תקציר - תכנון למצבי קיצון שינויי האקלים הוא אחד האתגרים המשמעותיים לתכנון בעולם ובישראל. יש הרואים אותו כאתגר התכנוני הגדול ביותר שהאנושות התמודדה איתו. עם זאת, התנהלות מערכת התכנון עד כה, אינה מסייעת בהתמודדות עימו, ואף תורמת להתגברותו. נדרשת היערכות תכנונית למצבי קיצון, להשיא את תרומתם של שטחים פתוחים למיתון ההתחממות, לקדם את העמידות העירונית, את היכולת להתכונן, להגיב ולהתאושש מאיומים ואסונות. על מערכת התכנון להתאים עצמה למציאות משתנה ולמצבי חוסר ודאות, אשר שגרת התכנון מתקשה להתמודד איתם. נדרש שינוי קונספטואלי עמוק, במרכזו ההכרה שהעולם בו אנחנו חיים – הולך ומשתנה בקצב מהיר. המאמר שלפנינו מציג את הצורך במדיניות ארצית כוללת, אשר תכלול את שני המישורים המרכזיים בהפחתת פליטות ומיתון ההתחממות, במישורי ההפחתה וההסתגלות: מיתון פליטות גזי חממה: רגולציה לצמצום פליטות, מעבר לאנרגיות מתחדשות, הגבלת שימוש במקורות מזהמים, בניה ירוקה ועידוד תחבורה ציבורית. שמירת שטחים וצמחיה טבעית: נקיטת אמצעי הגנה, במישור הסטאטוטורי והפרקטי, לשמירת שטחים פתוחים לסוגיהם, התורמים ללכידת פחמן ומניעת שחרורו לאטמוספירה ולחיזוק המגוון הביולוגי. המישורים הללו אינם מנותקים. יש ביניהם זיקות והם מסייעים זה לזה. למשל, עידוד אמצעי הסעת המונים, העדפת תנועה רגלית ורכובת-אופניים, תביא במישרין להפחתת פליטות אך במקביל תתמוך בהרוויה וציפוף וביצירת ערים איכותיות, ותמנע גלישת הבינוי לשטחים פתוחים; עירוב שימושים, שילוב מוקדי תעסוקה ומסחר באזורי מגורים, תצמצם את הנסועה ואת הגודש בדרכים, תפחית את כמויות הזיהום ותתרום לבריאות הציבור; הקמת פארקים בעיר ובסמיכות לה, תמנע נסועה רבה ובזבזנית מחוץ לעיר, עידוד חקלאות מקומית תסייע בשמירת פשטי הצפה חיוניים לקליטת מי שטפונות, בהקטנת שיעור נגר עילי ומניעת הצפות, תשמור שטחים לחידור והעשרת מי תהום, תספק מזון איכותי, מקומי ותתרום לבריאות הציבור ולביטחון מזון, ועוד כהנה. שני המישורים, ולמעשה כל גורם בפני עצמו, הם חלק ממערכת כוללת. ההיערכות למשבר האקלים נדרשת להביא בחשבון את הזיקות והקשרים בין מרכיביה, במישור הפיסי, החברתי, הבריאותי, והכלכלי. ללא הבנת התמונה הגדולה לא תיכון מדיניות יעילה.
    קרא עוד...
  • » למאמר המלא תקציר:
    עמותת במקום: מתכננים למען זכויות תכנון, מציינת עשרים שנות פעילות. האירוע מזמן התבוננות על פעילות העמותה וחשיבותה הייחודית בזירת התכנון של ישראל והשטחים בשליטתה. מתוך התבוננות זו הסקנו שעמותת במקום התמקמה בהצלחה בנקודת החיבור בין שלושה שדות: ממסד התכנון והמתכננים, הקהילות נשואות התכנון וארגוני החברה האזרחית הפועלים בתחום זכויות האדם. בנקודת חיבור זו העמותה משמשת בתפקיד אינטגרטיבי וייחודי של תרגום, תיווך והפצה של מידע, ידע ופרקטיקה בין שלושה שדות אלה. וכן פועלת לחיזוק הזיקות בין שלושת השדות במטרה לשפר את עבודת התכנון בכל שדה בנפרד ובשלושתם יחד. במקום עושה זאת בעזרתם של כלי עבודה הכוללים עבודה עם קהילות, שינוי מדיניות והטמעת סוגיות חברתיות בתכנון, פעילות משפטית, ומחקר וייצור ידע. התובנות הללו, שמקורן ב'מבט על' על פעילות העמותה, זוכות בחיבור זה להמחשה באמצעות דוגמאות מפעילות העמותה.
    קרא עוד...
לזכרם
פרי הילולים
מדור מיוחד: ישראל 2020 :תכנית אב לישראל בשנות האלפיים ושנת 2020
  • » למאמר המלא תקציר:
    תכנית 2020 הציבה את המושג "נמל יעד". המכוונת ל"אזילות משאב הקרקע" - באשר לא ניתן להגדיר שנת יעד, בו יפסק הביקוש לה. הגישה המוצעת כאן, מבקשת להיפרד מן המושג התכנוני השגור "שנת יעד", ולדבוק ב"נמל יעד" המציב איזון תמידי בין האדם והמרחב. מדינת ישראל קטנה בשטחה, ורבה באוכלוסייתה, הגדֵ לה בקצב מהיר. השטח הפתוח ומשאבי הטבע הולכים וכלים, בתהליך בלתי-הפיך. אלה העובדות ואין עוררין עליהן. מכאן חלוקות הדעות כיצד להתמודד עם מציאות זו: האחת -"עיר מדינה": רצופת בנייה - נגזר גורלנו לחיות בארץ קטנה. יש למצוא מגורים ומחיה בשטחים הפתוחים. בעתיד תהפוך ישראל עיר-מדינה, המכוסה כולה ׂשַ לְ מַ ת בטון ומלט. הפתרונות שיוותרו בידי הדורות הבאים יהיו ציפוף והרווייה. )מדוע לא ננקוט בהם כבר היום?(. השניה - "ארץ": איזון בין הבנוי והפתוח. הפניית מירב הביקושים אל הערים הקיימות, תוך הבטחת איכות חיים לתושביהן. ביטוייה במדיניות ההתחדשות העירונית, אשר נהגתה בתכנית 2020 ,ובתכניות שבאו בעקבותיה. גבול חד בין הבנוי והפתוח. יותיר ערים צפופות וטובות, ושטחים פתוחים שמורים ורציפים. תפיסת "ארץ": לא בכדי בחרו שמאי אסיף ואריה שחר בביטוי "ארץ" ככותרת לתכנית המתאר הארצית המשולבת, תמ''א 35 .תפיסת הארץ מובעת בהגיונות התכנון הארצי, אך כאשר הדברים מגיעים ליישומה - קיימים פערים בינה לבין פעולות היישום הנתונות לרוב בידי הממשלה. זו תרה אחר פתרונות מהירים מידיים, על מנת לתת מענה ל"משברי הדיור", התכופים, קיימים או דמיוניים. ראו הגישה התולה אותם בצעדי מדיניות המעודדים השקעות לעת עליית מחירים והימנעות מודעת מצעדי הורדתם. )פייטלסון 2015.) התכנית הבאה תגדיר "נמל יעד", מטרה תמידית, נצחית, שאינה תלויה בהיקף האוכלוסייה, ואינה תלויית-זמן, להבדיל מ"שנת יעד". עיקריה: א. התכנסות לשטח מוגדר שגבולותיו ברורים והוא מסוגל לקלוט תוספת אוכלוסייה לאופקים רחוקים. ב. כלים מעשיים לצמצום הפערים בין ההגות התכנונית, ויישומה בפועל. אתגרה הגדול של התכנית הבאה: הטמעת התפיסות והעקרונות אשר נוסחו בתכניות החדשות - תכנית 2020 ,בתמ"אות 35 ,31 בקרב מקבלי ההחלטות - ממשלת ישראל.
    קרא עוד...
  • » למאמר המלא תקציר:
    "ישראל 2020 "הוא מסמך התיכנון הלאומי השאפתני ביותר אשר חובר אי-פעם בישראל ויכול לתפוס מקום מכובד גם בקנה מידה בין לאומי. את היוזמה של אדם מזור הניע נתון מכונן אחד: ישראל מכפילה את שטח הרצפה שלה בכל 20 שנה. כיום, נתון זה שגור ומוכר, אולם באותה עת, הוא היווה מהפיכה חשיבתית והצליח להכניע את האתוס של פיזור מירבי של יישובים על פני הארץ. תרומתה של תוכנית 2020 היא עצם החשיבה הרב-תחומית, ארוכת הטווח, מסקנותיה זרמו לא רק לתוכניות הגדולות הסטטוטוריות שבאו בעיקבות ישראל 2020 ,אלא חילחלו גם לרובד הסמוי: 2 לתוך התפיסות של מקבלי ההחלטות, לרוחבם של המוסדות הציבוריים ועוד יותר עמוק, לשיח הציבורי הכללי.
    קרא עוד...
  • » למאמר המלא תקציר:
    רגע של הארה, המשנה תפיסת עולם: מדינת ישראל הולכת לקראת צפיפות גואה אשר עשויה לשבש מערכות חיים וסביבה. אדם מזור הצביע על המגמה הזו, ועל הדרכים הראויות לעמוד בפניה. רגע מכונן זה שינה את תפיסות היסוד של התכנון בישראל, מכיבוש השממה, לתכנון מבוקר ומושכל, לקריאת תיגר על התפיסה המיושנת הקוראת לצמיחת אוכלוסין מרבית ולהכרה כי במערכת אקולוגית סגורה לא ניתן להוסיף ולגדול לנצח. הכרה אשר ראוי להחדירה לכל מערכות קביעת המדיניות והתכנון בישראל.
    קרא עוד...
  • » למאמר המלא תקציר:
    ישראל 2020 הציבה את אזילת משאב הקרקע כבעיה המרכזית עימה על מערכת התכנון להתמודד. מכאן נגזרו מספר עקרונות יסוד, ובראשם הפניית עיקר הפיתוח לערים ושמירת חייצים ירוקים ושטחים פתוחים. תוצאות נקודת המפנה ניכרות בשטח עד היום, אך המהפכה טרם הושלמה. בחלק מאזורי הארץ, בעיקר בפריפריה, עדיין קיימת תחושת שפע מרחבים, ובניה בזבזנית פרברית נוהגת בהם, כמו גם במרכז הארץ. תכנית 2020 היתה הראשונה אשר ראתה בשטחים הפתוחים ערך בפני עצמו, הראוי לשמירה ולטיפוח, ולאו דווקא מושא והזדמנות לפיתוח. מערך השטחים הפתוחים, ומדיניות פיתוח בר-קיימא זכו לכרכים בפני עצמם, ולתשומת לב רבה. התכנית הצביעה על חשיבותם של השטחים הפתוחים כנושאי ערכי חברה, מורשת ותרבות, זיכרון היסטורי, ופנאי ונופש, מעבר לערכיהם ה"קלאסיים - שמירת טבע''. התכנית הניחה יסודות ראשונים למושגי רציפות השטחים הפתוחים וחשיבותם האקולוגית. ובכך קבעה ממדים נוספים להגנה עליהם ולטיפוחם. בעקבות תכנית 2020 חל שינוי בהתנהלות מוסדות התכנון והציבור הרחב ביחס לשטחים הפתוחים, אך גם ביחס ל''שיבה העירה'', כאשר הובן כי איכות החיים העירונית, הינה המפתח לשמירת הסביבה והטבע בישראל.
    קרא עוד...
  • » למאמר המלא תקציר:
    תכנית 2020 יצרה שיח תכנוני חדש בישראל. עיקריה - שינוי תודעה והשקפות עולם שרווחו בעולם התכנון הוותיק, גיבוש 'הגות תכנונית' מצע לרעיונות ודרכים חדשות, ויצירת שפת תכנון, מונחים ומושגים חדשים. למעוף המחשבה והרעיונות שטבעה תכנית 2020 ,נמצא ביטוי בכל שדרות התכנון הארצי והמטרופוליני בישראל. מקום מיוחד הוקדש ליחסיהן של תכנית 2020 ותמ"א 31 ,שנהגו ותוכננו יחד. תופעה יחידה במינה בשדה התכנון, בהיותן מקבילות מבחינות רבות, ובעלות זיקות הדדיות. תמ''א 31 הינה מעשית, תכליתית ומהירה, שפתה סטאטוטורית, על פי חוק התכנון והבניה. תכנית 2020 פורשת ומציעה כלים תכנוניים, חלופות, רעיונות, ופיתוח שפה צורנית תכנונית. שתי התכניות, אשר נרקמו במקביל, השפיעו זו על זו, ושתיהן כאחת - על תמ"א 35 התקפה עד היום. בהמשך נבחנה השפעתה של תכנית 2020 על כמה מתכניות המתאר הארציות, ובראשן תמ''א אחת, מסמכי מדיניות ותכניות אב, ועד להחלטות ממשלה - דוגמת התוויית מדיניות פיתוח בר-קיימא, שמירת שטחים פתוחים, התמודדות עם משבר האקלים, מעבר לאנרגיה ממקורות בלתי מתכלים, התייחסות אל הים כמשאב לפיתוח ולשימור - סוגיות אשר נדונו בהרחבה וזרעיהן נזרעו בתכנית 2020.
    קרא עוד...
  • » למאמר המלא תקציר:
    לצד השפעתה של תכנית 2020 בשדה התכנון, ניצבת תרומתה ביצירת שפת תכנון חדשה - מילון צורני העוסק במורפולוגיה ובסטרוקטורה של התכנון. תכנית 2020 פירקה את המבנים התכנוניים לתצורות ראשוניות )מעין אטומים של מבני תכנון( וחיברה אותם למערכים אורבניים, פתוחים, משולבים ולזיקות והקשרים ביניהם. שפה זו אומצה, בשינויים מסוימים, על ידי תמ"א 35 .מרחבים עירוניים הפכו למרקמים עירוניים, מרחבים ארציים - למרקמים ארציים וכו'. למעשה, השפיעה תכנית 2020 רבות גם על השפה הרווחת כיום - מסדרונות אקולוגים הניצבים על פרוזדורים ירוקים, חייצים ולבבות ירוקים, ויחסים שונים בין הפתוח והבנוי, שביטויים במרקם שמור-משולב, דגמי פיתוח שונים ודומיהם.
    קרא עוד...
  • » למאמר המלא תקציר:
    תכנית בתחום פיתוח המרחב הפיסי הלאומי נגזרת מנקודת מוצא שמהותה היא ראייה לאומית, מתכללת, רב תחומית, לאורן של מכלול המגמות החברתיות, הטכנולוגיות, המדיניות, הביטחוניות והסביבתיות המתחוללות באזור. התכנון האופטימלי של הקצאת המרחב הפיסי לשימושים השונים לעתיד רחוק מושפע מהערכות ביחס לשינויים הצפויים בתחומים כגון: התרחיש הגאופוליטי האזורי הצפוי בעתיד הרחוק; ההתפתחות הכלכלית של המדינה: מאפייני השווקים; תמהיל מוצרי התעשיות וגופי המסחר והשירותים; השינויים הדמוגרפיים ארוכי הטווח החזויים על כלל הפרמטרים הרלוונטיים; חידושים טכנולוגיים והשלכות פעילויות מערכת הבטחון.
    קרא עוד...
  • » למאמר המלא תקציר:
    על המשכה של תכנית 2020 בשלושה מישורים: הראשון - הטמעתה בתמ"א 35 ובתכניות רבות אחרות שבאו בעקבותיה; השני - ניסיון ליצור אופק תכנון רחוק יותר - שנת 2050 והלאה; והשלישי - המשך פיתוח תסריט "ישראל כסביבה של שלום" - הצעות למתווי תכנון משותפים חוצי גבולות ופרויקטים משותפים בין ישראל לשכנותיה, במרכזו ארגון משותף של המרחב הלאומי "ישראל 2020" ,"פלשתין 2015 ."הניסיונות להמשכה של הדרך לא צלחו, ואולי הקדימו את זמנם; אך ראוי ונכון שיימצאו הדרכים להגשמתם.
    קרא עוד...
חלון אל העולם
משפט אחרון
משתתפים בחוברת

Planning 17-2 (2020)

CONTENTS (Hebrew)

From the Editor
What's on in the IAP
In the Planning Field
  • » English AbstractBrief:
    Climate change is one of the most significant challenges to planning in the world and in Israel, often defined as the greatest planning challenge humanity has ever faced. However, the planning system's operation so far has not only not helped to cope with the climate crisis, but has made it significantly worse, contributing to increased warming and to the difficulties of coping with the rapid pace of change. In attempting to promote urban resilience, planning must be prepared for multiple possible extreme scenarios - a situation defined as the ability to prepare, respond and recover from threats and disasters, with minimal damage to public safety, economy and security. To realize this, planning practice must adapt itself to a changing reality and to constant and increasing situations of uncertainty, with which planning is having a hard time dealing. First and foremost, a profound conceptual change is needed, centered on the understanding that the world in which we live and in which we plan to continue to exist in the future - is changing at an increasing rate.
    Read more...
  • » English AbstractBrief:
    Bimkom - Planners for Planning Rights celebrates two decades of activity. This milestone evokes an observation on Bimkom's activities and its special role in the planning arena in Israel and in the occupied territories. Our review suggests that Bimkom has successfully positioned itself at the convergence of three fields: the planning administration, marginal communities, and human rights organizations. Here Bimkom serves as an integrator, translator and mediator of information, knowledge and practice between these three fields. Bimkom employs several novel devices for this operation: bottom-up planning through working with communities, incremental policy change, legal activity, research and production of knowledge. These insights, based on our top-down observations, are demonstrated in the article by several examples of Bimkom projects.
    Read more...
In Memoriam
First Fruits
Special Section: Israel 2020: A Master Plan for Israel in the 2000's, and 2020 Now
  • » English AbstractBrief:
    The 2020 Plan introduced the concept of a "destination port" related to land resource depletion, breaking away from the common planning concept of "destination year" to identify a "destination port" balancing between man and space. The State of Israel is small with a large and growing population and rapid open space and natural resources depletion in an irreversible process. Different approaches deal with this reality. One is "City State": continuous construction, finding open areas for accommodation and living. Israel will become a city-state, covered with concrete and cement. Future solutions will be densification and saturation: why not take these measures today? The second approach, "Patria", balances between the built and the open, directing most demand to existing cities to ensure a quality of life for their residents. The urban renewal policy, which was conceived in the 2020 Plan, was installed in NOPs 35 and 31, sharply bounding between dense and good cities, and conserved open spaces. There are gaps between this concept as expressed in national planning it and its implementation by the government, which seeks immediate solutions to address existing or imaginary housing crises. The next plan will define a "destination port". Its principles: A. Concentration in a defined area that can absorb additional population to long time horizons. B. Practical tools for reducing the gaps between planning and its implementation. The next plan's challenge: adoption of the principles formulated in the new plans - Plan 2020, NOP 35 and NOP 31 by decision-makers - the Government of Israel.
    Read more...
  • » English AbstractBrief:
    "Israel 2020 plan" is the most ambitious national planning document ever compiled in Israel, and can occupy a respectable place even on an international scale. Adam Mazor's initiative was propelled by a single factor: His calculation that Israel doubles its floor space every 20 years. Today, this figure is well known, but at the time, it constituted a revolutionary thought and succeeded in subduing the ethos that Israeli development policy should maximize population dispersal. The contribution of the Israel 2020 plan is its multidisciplinary, long-term thinking. Its conclusions were incorporated not only into to the large statutory plans that followed, but also seeped into the perceptions of decision makers across public institutions and deeper yet into the general public discourse.
    Read more...
  • » English AbstractBrief:
    A moment of enlightenment that changes worldviews: increasing density in the State of Israel may disrupt living systems and the environment. Adam Mazor pointed out this trend, and the right ways to resist it. This founding moment changed the basic concepts of planning in Israel, from "conquest of the wilderness" to controlled and intelligent planning, challenging the outdated concept that calls for maximum population growth and recognizing that in a closed ecosystem, it is not possible to continue to grow forever. This insight should penetrate all policymaking and planning systems in Israel.
    Read more...
  • » English AbstractBrief:
    In "Israel 2020" the depletion of land resources is the main problem facing the planning system. This implied several basic principles, chiefly directing most development to the cities and preserving green barriers and open spaces. The results of this turning point are visible today, but the revolution has not yet been completed. In some parts of the country, especially in the periphery, there is still a sense of abundant space, and wasteful suburban construction is practiced there, as well as in the center of the country. The "Israel 2020" plan was the first to see open spaces as valuable in themselves, worth preservation and cultivation, and not necessarily an opportunity for development. The open space system and sustainable development policy won their own volumes, and considerable attention. The plan highlighted open spaces as embodying social, heritage and cultural values, historical memory, and leisure and recreation, beyond their "classic - nature conservation" values. Initiating the concepts of open space continuity and its ecological importance, the plan established additional dimensions for open space protection and cultivation. Following the "Israel 2020" plan, there was a change in planning institutions' and the general public's attitudes in relation to open spaces, but also in relation to "returning to the city", when they understood that the urban quality of life is the key to environmental and nature preservation in Israel.
    Read more...
  • » English AbstractBrief:
    The 2020 Plan created a new planning discourse in Israel. Its main points: changing the old planning world's consciousness and worldviews, formulating 'planning thought' - a platform for new ideas and methods, and creating a new language of planning terms and concepts. The original concept and ideas embedded in the 2020 Plan are reflected in all areas of national and metropolitan planning in Israel. This paper dedicates a special place to the relationship of Plan 2020 and NOP 31: parallel in many ways and with reciprocal links, NOP 31 is practical, purposeful and rapid, a unique phenomenon in the field of planning. Its language is statutory, in accordance with the Planning and Building Act. The 2020 Plan extends and offers planning tools, alternatives, ideas, and the development of a design language for form. The two plans, which were drafted at the same time, affected each other, and both affected NMP 35, which is still valid today. The 2020 Plan had significant impacts on some national outline plans, policy documents, master plans and government decisions. Sustainable development policies, conservation of open spaces, adaptation to the climate crisis, conversion to renewable energy, and the ocean as a resource for development and conservation were discussed at length and their seeds were sown in the 2020 plan.
    Read more...
  • Brief:
    Besides its impact in the planning field, the Israel 2020 plan created a new planning language - a formal dictionary dealing with the morphology and structure of planning. The Israel 2020 plan decomposed the planning structures into initial configurations (a kind of atomization of planning structures) and linked them in urban, open, integrated arrays, and the connections between them. This language was adopted, with some modifications, by TAMA 35. Urban spaces became urban textures, land spaces and textures, etc. The Israel 2020 plan significantly influenced the language prevalent today - ecological corridors occupying green corridors, partitions and urban open spaces, and different relations between the open and the built environments, expressed in preservedintegrated textures, different development models etc.
    Read more...
  • » English AbstractBrief:
    The starting point of this program in national physical spatial development was essentially a national, inclusive, multidisciplinary vision, considering all the social, technological, political, security and environmental trends taking place in the region. The optimal allocation of physical space for the various uses in the distant future was influenced by estimates of expected changes in areas such as: expected regional geopolitical scenarios, economic development of the country, characteristics of the markets, the mix of industrial products and trade and services entities, long-term demographic changes predicted on all relevant parameters; technological innovations and the implications of security system activities. The "Israel 2020" team made an effort to base planning on a holistic and unified approach to all the required assumptions and relating to the various development trends. From this concept, detailed and coordinated strategies were constructed to address the specific planning issues.
    Read more...
  • » English AbstractBrief:
    This paper describes the continuation of the 2020 plan on three levels. The first - its implementation in TAMA 35 and many other plans that followed; the second - an attempt to create a more distant planning horizon - 2050 and beyond; and the third - continued development of the "Israel as an Environment of Peace" scenario, at its centered in a joint organization of the national space "Israel 2020", "Palestine 2015". Attempts to continue on this road were unsuccessful, and perhaps ahead of their time. But it is right and proper that ways be found to complete them.
    Read more...
Window on the World
Law: The Last Sentence
Contributors