במסגרת הכנס השנתי של איגוד המתכננים יתקיימו ביום שישי ה- 6.3.20 סיורים
לוח הזמנים ליום זה:
9:00 התכנסות רחבת הסינמטק (הדגל 4 )
9:15 מליאת בוקר אתגרי העתיד של שדרות והאזור
10:30 יציאה לסיורים (בהרשמה מראש יש לציין בשדה ״הערות״ את מס׳ הסיור המבוקש)
פרוט הסיורים
- אל בקיעה – בקעת קנאים - פיתוח אזורי מאוזן ומשותף** -בבקעת קנאים המרהיבה ביופייה, בצפון מזרח ערד וממערב למצדה, מתגוררות משפחות בדואיות – קהילת אל בקיעה - מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת. קהילה זו רואה את עצמה חלק בלתי נפרד מהמערך התפקודי והמוניציפאלי של העיר ערד, והיא שותפה במגוון דרכים בפרויקטים ומיזמים תיירותיים בבעלות יהודים תושביי ערד. בתי המגורים של קהילת אל בקיעה משתלבים בנוף המדברי ופריסתם בשטח מהווה תשתית לפיתוח התיירות המקומית. הסדרה תכנונית של קהילה זו במרחב בקעת קנאים, תואמת את המטרה של שימור וחיזוק הרב תרבותיות באזור, ומשתלבת עם המגמה של פיתוח מגורים ומתחמי תיירות מדברית בדגש על האזור המזרחי של ערד. למטרה ומגמה זו שותפים תושבים בדואים ויזמיי התיירות היהודים. במסגרת הסיור, ניסע לבקעת קנאים ונלמד כיצד תכנון מאוזן שמבוסס על עקרונות של שיתוף פעולה מתמשך, שוויון, וצדק, משתלב עם מדיניות התכנון הממסדית, מהווה הזדמנות לאיגום משאבים מיטבי למינוף כלכלת האזור, ופיתוח התיירות שבו. בסיור ניפגש עם נציגים ויזמים מקהילת אל-בקיעה ועם נציגיי מיזמי התיירות שכבר פועלים בבקעה. יחד נשוחח על איזון בין פיתוח כלכלי, שמירה על הסביבה, ובעיקר שיתוף פעולה וקשרים הדוקים שמבוססים על הערכה והכרה הדדיים.
את הסיור יובילו דפנה ספורטה, במקום ופארס אבו עובייד, "במקום".
**הערה חשובה: סיור זה יצא בשעה 9:00 משדרות. איסוף צומת קמה 9:20
- גבעת קובי- תצפית על עזה "פיתוח מול איום"- "מקאסם- לקסם " – מצב ביטחוני, חוסן בשני העשורים האחרונים העיר שדרות מתמודדת עם מצב ביטחוני קשה. במהלך השנים נבנו אלפי ממד"ים בעיר, מיגוניות ומוסדות החינוך נבנו עם מיגון מלא. יחד עם זאת העיר נמצאת כיום בתקופה הטובה ביותר שלה. קליטה של אלפי תושבים, הגירה חיוביות, התחדשות במרכז העיר הוותיק ופיתוח של שכונות חדשות. בסיור זה ננסה לספר את הסיפור של שדרות . איך הפכה עיר הקסאמים לעיר עם הגירה חיוביות. בסיור נציג הן את האתגרים ביטחוניים ואת ההתמודדות איתם והן את הפיתוח ושינוי שעברה העיר בשנים האחרונות.
הסיור בהדרכת עיריית שדרות
- מרכז העיר הישן בשדרות – מרכז העיר הישן של שדרות נמצא בתהליך של שיוני פיזי ותכנוני. הקמת מעונות סטודנטים מעבר מבנה העירייה והקמת מתחם עבודה משותף, חידוש רחבת העירייה, שיפוץ חזיתות מבנה העסקים, הקמת מרכז הופעות ואולם מופעים. בנוסף מרכז העיר נמצא בתהליך מתמשך של תיכנון והוספת יחידות דיור ובעיבוי המקרם. תהליך החידשו של המרכז העיר נעשה בשיתוף בעלי העסקים. בתהליך זה משקיעה העירייה כ-80 מיליון שקלים.
הסיור בהדרכת עיריית שדרות
- סיור בקיבוצי פרויקט התב"עות- שער הנגב- פרויקט התב"עות של שער הנגב מכיל בתוכו תכנון התב"ע הישובית בשמונה קיבוצים במועצה. המרחב הקיבוצי בעוטף עזה עבר בשני העשורים האחרונים שינויים רבים. תהליכי ההפרטה לצד פורמט הקיבוץ המתחדש, שכונות ההרחבה שנבנו במהלך שנות ה2000 והקליטה המחודשת לחברות, צמיחה דמוגרפית לצד מצב בטחוני לא יציב וצרכי הביטחון השונים, חקלאות חכמה, אנרגיה מתחדשת והצורך להשמיש שטחי חקלאות לשימושים חדשים. כל אלו הביאו לכך שהתכנון המקורי שבו נבנה הישוב, כבר אינו רלוונטי ואינו עומד בשורה אחת עם הצרכים של הקהילה. בשנתיים האחרונות התחילו ישובי שער הנגב בתהליך יוצא דופן, מורכב ומיוחד של תכנון התב"ע הישובית מחדש. כך לדוגמה, שטחי חקלאות ליד מעבר גבול, יוסבו לשטחי אחסון, או לחילופין מרכז הקיבוץ יוגדר מחדש בהתאם לגודלו הנוכחי, המרחק מהשכונות החדשות וצרכי הקהילה הצומחת. התהליך כולו נעשה בשיתוף ציבור ועל פי תוואי עבודה שנקבע על ידי כל קהילה וקהילה. הקיבוצים מקבלים הזדמנות חד פעמית לחשוב את העתיד של הקהילה- מבחינת חברתית, כלכלית, פיתוח ומקורות הכנסה, וליישם זאת בתכנית התב"ע הישובית.
הסיור בהדרכת המועצה האזורית שער הנגב.
- שמירת טבע, טיילות וחקלאות האם ילכו יחדיו? סיור בציר הטיילות המרכזי בנגב המערבי לאורך נחל הבשור- נחל הבשור הוא הנחל הגדול והמשמעותי בין נחלי הנגב המערבי ובכלל. מאז ומתמיד שימש עורק ראשי בחיי המקומיים ולצידו התקיימו היישובים, החקלאות והדרכים העתיקות מפנים הארץ ועד לים התיכון. עם השנים התעצמו השימושים הללו והרב תפקודיות בנחל ולאורכו מתקשה לשמור על האיזון הנדרש. היום אנחנו שומעים על נחל הבשור רק כחודש בשנה בפסטיבל דרום אדום, אך מרחב נחל הבשור מהווה מרחב משמעותי היחיד לטיילות ותיירות בנגב הצפוני בכל עונות השנה. לאורכו קיימים שבילי רגל, אופניים, רכב מוקדי עניין רבים כגשרים תלויים, נקודות תצפית אתריים ארכיאולוגים ועוד. בנוסף מרבית נחל הבשור הוא שמורת טבע המגינה על בית הגידול הטבעי האחרון במרחב זה המוקף כולו בשטחי חקלאות נרחבים. המגמה החקלאית של מעבר לחקלאות במבנים סגורים למקסום התוצרת לצד חקלאות חדשה של שדות סולאריים מאיימים על אופיו הפתוח של הנגב המערבי בכלל ונחל הבשור בפרט. מגמה זו יוצרת קונפליקט אל מול השימוש במרחב זה כמסדרון אקולוגי, כמרחב של נוף ירוק גדול ופתוח ולכן גם מסכנת גם את השימוש במרחב זה כאטרקטיבי לטיילות ונופש.
נתחיל בתצפית על מרחב נחל הבשור מתל גמה נראה את היחסים בין החקלאות לטבעי לאורך הנחל ואת הקרבה לגורם נוסף המשפיע על הטיילות במרחב- הקרבה לרצועת עזה. נמשיך דרומה לאורך דרך הבשור במקטע הצפוני החדש שנפתח זה עתה ונראה את עבודות הפיתוח ושיקום ושימור באר האנטילה. נבקר בתצפית מאגר נירים ובפרוייקט המשותף של שביל האוגדה- פרוייקט של שביל טיול שנעשה בשיתוף עם חיילי אוגדת עזה הסמוכה. לאורך הסיור נראה את העיבודים החקלאיים שמתבצעים ממש עד לגדת הנחל ואת השפעתם על המערכת האקולוגית וציר הטיילות. נדון בשאלת פני העתיד האם וכיצד השימוש הגובר של כל השחקנים במרחב יכול להתבצע בממשק משותף ומעצים לטובת כלל השחקנים והציבור הרחב.
הסיור מאורגן ע"י רשות הטבע והגנים.
- סיור מקצועי בפרוייקט מחלף מיתר- הקמת מחלף בתצורת יהלום בהצטלבות הכבישים 31 ו-60, הצמתים הקיימים והקמת צמתים חדשים, כביש 31 – דו מסלולי דו נתיבי.שדרוג כביש 60 – דו מסלולי דו נתיבי. גשרים בפרויקט: 3 גשרים בכביש 31 – גשר מעל כביש 60, גשר נחל חברון, גשר נחל סנסנה.
כיוון שמדובר במחלף, שטח הפרויקט קטן יחסית
הסיור מאורגן עי חברת חוצה ישראל. מדריך הסיור : שילה ישראלי, ראש אגף ביצוע- חטיבת הנדסה
- סיור במסדרונות אקולוגיים: מסדרון האקולוגי מהווה, בעולם כיום, כלי תכנוני משמעותי ביותר לפיתוח בר קיימא. לרצף של שטחים פתוחים ישנה חשיבות רבה בהיבטים של נוף, מורשת, חקלאות ואקולוגיה. לכן מסדרון אקולוגי, המתפקד בזמן ובמרחב, מצמצם את הידרדרות המגוון הביולוגי, מסייע, בין היתר, בתפקוד המערכת האקולוגית ובכך, עוזר לבריאות האדם ורווחתו לאורך זמן.
רוחבו של המסדרון האקולוגי תלוי באורכו. ככל שמסדרון ארוך יותר עליו להיות רחב יותר, על מנת לאפשר ליותר מיני בעלי חיים להשתמש בו. מסדרון אקולוגי ארצי מחבר חטיבות נוף גדולות ובהן שמורות טבע ויערות גדולים. גודלו יכול לשמש גם יונקים גדולים. הרכב השטחים הפתוחים במסדרון משתנה במדרג איכות משטח טבעי, דרך שטח מיוער, לשטח חקלאי פתוח. בישראל הצפופה, מסדרון ארצי במרכז הארץ יחבר שטחים טבעיים קטנים ויתבסס על שטחים חקלאיים ונחלים. קיימת חשיבות בהטמעתם של המסדרונות האקולוגיים בתוכניות מתאר מחוזיות ומקומיות ובתכניות כוללניות, שכן בקני מידה אלה מתמקדים רוב הקונפליקטים בין שימור לפיתוח. ום הועדה המחוזית דרום הצטרפה להכנת תוכנית מסדרונות כשינוי לתממ.
נשקיף לכוון המסדרון של מחוז מרכז ונמשיך לכוון המסדרון של הדרום דרך תמא/39 תוכנית שימור חולות לצד הפיתוח לכוון חבל ארץ החקלאות בתממ/14/4. נראה את החקלאות החדשה "שדות פוטוולטאי " , נמשיך לאורך רכסי הכורכר בואכה מרחב השקמה .
הסיור מאורגן ע"י רשות הטבע והגנים.
ההרשמה לסיורים נעשית מראש, מספר המקומות מוגבל. משתתפים בכנס אשר כבר שילמו את דמי הרישום ישלחו דוא"ל למזכירות האיגוד : [email protected] ויציינו את מספר הסיור אליו הם רוצים להירשם. המעוניינים להשתתף וטרם שילמו, יעשו זאת בקישור זה ויציינו בשדה "הערות" את מס' הסיור המבוקש.
להרשמה לכנס לחצו כאן
